עמית נ' ניהול קניון הזהב (1991) בע"מ

פסק דין

הרקע לתביעה

עניינה של התביעה שלפני בנזקים שנגרמו, על-פי הנטען, לתובעת, הגב' שרון עמית (להלן: התובעת), בגין התנהגותה הרשלנית של חברת הניהול של קניון הזהב (להלן: הנתבעת), האחראית על אבטחת השטחים הציבוריים בקניון.

מכתב התביעה עולה כי התובעת ביקרה ביום 12.4.13 בקניון הזהב. בעת שעמדה בתור לתשלום בקופת חנות "רנואר" שבקניון (להלן: החנות), גילתה היא כי מכשיר הטלפון הנייד שלה נגנב.

התובעת ביקשה את סיוע עובדי הנתבעת באיתור הגנבים, אולם לטענתה נתקלה בהתנהגות רשלנית, בחוסר אכפתיות, בחוסר רגישות בסיסי ובטיפול לא מקצועי באירוע.

לאור האמור, תבעה היא את נזקיה הנטענים בסך של 2,500 ש"ח – עלות המכשיר שנגנב, וכן 2,500 ש"ח נוספים – בגין אובדן ימי עבודה, נסיעות, הוצאות משפט ועוגמת נפש.

טענות הצדדים

התובעת גוללה בהרחבה, בכתב תביעתה ובדיון שנערך, את השתלשלות האירועים שבבסיס תביעתה. לאחר גילוי הגניבה, כך תואר, פנתה התובעת למוכר בחנות, והלה אמר לתובעת "כי הוא יודע על איזה זוג מדובר. טען כי בחור שחום עור עם ג'ל בשיער לבוש בחולצה שחורה ובחורה עם שיער קצוץ, מלא מעט ועם חולצה כתומה התנהגו באופן חשוד" (סעיף 9 לכתב התביעה. להלן: הזוג החשוד). המוכר מסר לתובעת כי השניים "עזבו לפני כמה רגעים את החנות ועלו לקומה השנייה" (שם, שם).

התובעת ביקשה מהמוכר לבוא איתה לשומר בכניסה על-מנת שיחזור בפניו על הדברים, ואולם, אחראית החנות סירבה לאפשר למוכר לבוא עמה. משכך, ניגשה התובעת בעצמה לשומר בשער הקרוב לחנות, סיפרה לו על המקרה והלה הזעיק את קצין הביטחון של הקניון (להלן: הקב"ט).

הקב"ט הגיע לעמדת השמירה, לקח מן התובעת תיאור של הזוג החשוד והלך עמה לחנות על-מנת לשמוע את הדברים מפי המוכר בחנות. הקב"ט לקח מן התובעת את פרטיה, אמר לה שיהיה עמה בקשר במידה שיימצא משהו וכן אמר לה כי הוא מעביר את הפרטים לשאר השומרים בקניון על מנת שיערכו סיור. לאחר מכן, "ניתק הקב"ט עם התובעת קשר".

בהמשך כתב תביעתה מגוללת התובעת את המאמצים שעשתה על-מנת לאתר את הזוג החשוד בגניבת מכשיר הטלפון שלה. כך, בין השאר:

התובעת ביררה וגילתה כי החנות בה התרחשה הגניבה אינה מצולמת, אך ישנה מצלמה בשטח הציבורי המכוונת לחזית החנות. התובעת ביקשה להיכנס לחדר הבקרה בו מוצבות מצלמות הקניון, אך בקשתה סורבה;

התובעת פנתה לשומרים נוספים בקניון, אולם אלה לא ידעו בזמן אמת על תיאור הזוג החשוד;

התובעת פגשה בדלפק המודיעין בחורה נוספת (להלן: הבחורה השנייה) ממנה נגנב מכשיר הטלפון הנייד, שתיארה את הזוג החשוד. הקב"ט הגיע על מנת לדבר עם אותה בחורה, אולם סירב לאפשר לתובעת להיכנס לחדר הבקרה על מנת לנסות לאתר את הזוג החשוד.

לאחר הדברים האלה, עזבה התובעת את הקניון תוך שהיא מביעה את אכזבתה מהעדר התושייה של הקב"ט וצוותו.

התובעת פנתה במכתב לנתבעת, אך מכתבה לא זכה למענה. התובעת שלחה מכתב התראה מעורך-דין, ומשמכתב זה לא נענה אף הוא, הגישה את התביעה שלפני.

הנתבעת בכתב הגנתה טענה כי לא נפל כל דופי בהתנהלותה וכי היא פעלה על פי הנחיות משטרת ישראל בכל הנוגע לשמירת הקניון ואבטחתו בשטחים הציבוריים.

בדיון התייצב מטעם הנתבעת קב"ט הקניון, מר אילן. הקב"ט העיד כי "צוות אבטחה לא יכול לעשות מעבר לכלים שיש להם. לצערי זו התחושה שלנו, אנו עשינו כל מה שניתן ואפילו מעבר למה שניתן" (עמ' 2, ש' 12-13 לפרוטוקול הדיון).

הקב"ט נחקר על-ידי התובעת אך עמד על גרסתו לפיה עשו הוא ואנשיו את כל שביכולתם על-מנת לסייע לתובעת.

דיון והכרעה